1. המערער הורשע על פי הודאתו, בכתב אישום מתוקן, בעבירות של גניבת רכב - עבירה לפי סעיף 413ב'(א) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, קשירת קשר לביצוע פשע - עבירה לפי סעיף 447(א)(1) לחוק העונשין והסתייעות ברכב לביצוע פשע - עבירה לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה, התשכ"א - 1961.
2. על המערער נגזרו 36 חודשי מאסר בפועל וכן הפעלת עונש מאסר על תנאי של 8 חודשים אשר הושת בעבר על המערער, כאשר 4 חודשים הינם במצטבר ו- 4 חודשים ירוצו באופן חופף, כך שבפועל נגזרו על המערער 40 חודשי מאסר בפועל.
3. עוד נגזרו על המערער 18 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור מיום שחרורו ממאסר, עבירות מסוג של פשע, וכן 9 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא, שלא יעבור עבירות מסוג של עוון.
בנוסף גזר בית המשפט קמא על המערער, קנס בסך של 10,000 ש"ח ופיצוי למתלוננים בסך של 100,000 ש"ח.
4. הערעור שבפנינו ולהלן נימוקיו, הינו על חומרת העונש בלבד.
5. עוד קודם להגשת ערעור זה, הוגש ערעור על ידי נאשם אחר באותה הפרשה - היתאם בשארה
(להלן: "היתאם"), עליו נגזרו 18 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וכן קנס ופיצויים למתלוננים בסך של 35,000 ש"ח.
6. ביום 15.7.08, ניתן על ידי בית משפט זה, פסק דין בערעורו של הייתאם, וזאת במסגרת עפ"א 151/08 ובו דחה בית המשפט את ערעורו של היתאם.
עובדות כתב האישום
7. על פי העולה מכתב האישום המתוקן, מישל ברקאי (להלן: "ברקאי") ממושב יסוד המעלה הינו הבעלים של שלושה טרקטורים שהוחזקו במקום מגודר ביסוד המעלה אשר שווים ביחד כ- 140,000 ש"ח ואילו משה פירגן (להלן: "פירגן") הינו בעליו של טרקטור נוסף ששוויו כ- 45,000 ש"ח, אשר הוחזק בחצרו ביסוד המעלה, מרחק של כחצי ק"מ מן המקום בו הוחזקו הטרקטורים של ברקאי.
עובר ליום 19.5.07 קשרו הייתאם והמערער קשר לגנוב טרקטורים מיסוד המעלה ולהעבירם מן המקום, באמצעות משאיתו של הייתאם.
בלילה שבין 19.5.07 ל- 20.5.07 הגיעו הייתאם והמערער ברכב מסוג מזדה, שהחזיקו בו אז, לאזור יסוד המעלה, כשברשותו של המערער מגזריים גדולים לחיתוך גדרות. המערער אף הוביל אחד בשם כאסטרו שכרי (להלן: "כאסטרו"), שהינו בעליה של משאית גרר קטנה, להגיע לאזור הצפון במשאיתו, על מנת שזה יביא עמו מגלשיים ממתכת לצורך העמסת הטרקטורים על גבי משאיתו של הייתאם. המערער, גנב מיסוד המעלה ארגז ובו תוצרת של משמשים, ולאחר מכן חתך המערער בעצמו או באמצעות אחר את הגדר המקיפה את המקום בו היו הטרקטורים, ובהמשך הלילה גנב את ארבעת הטרקטורים ממקום הימצאם ביסוד המעלה. סמוך לחצות הלילה, נע הייתאם עם משאיתו לאזור ביצוע הגניבה ביסוד המעלה וסמוך לשעה 02:00 לפנות בוקר, נפגש עם המערער שנסע במזדה ועם כאסטרו שנסע במשאיתו בתחנת הדלק בצומת מחניים. ניידת משטרה שהגיעה לתחנת הדלק, בדקה את שלושתם וערכה חיפוש בשלושת כלי הרכב. עם עזיבת הניידת, הורו הייתאם והמערער לכאסטרו לנסוע עם משאיתו דרומה כדי להטעות את המשטרה ולגרום לה לעקוב אחריו, בעת שמשאיתו של הייתאם תתפנה להעמסת ארבעת הטרקטורים. כאסטרו נסע עם משאיתו מתחנת הדלק לכיוון צומת עמיעד ואז הסתובב כהוראת המערער וחזר על עקבותיו לתחנת הדלק במחניים, שם שהה מספר דקות ואז נסע חזרה דרומה. באותה עת הועמסו ארבעת הטרקטורים על משאיתו של הייתאם והוא נסע עמם לאזור טירה.
8. למען שלמות התמונה יצויין, כי בארוע נשוא כתב האישום היה מעורב אדם נוסף, עינאד בן עיסא עווידה - נאשם מס' 2 (להלן: "עינאד"), שהגיע יחד עם המערער לאזור יסוד המעלה, לאחר שהייתאם והמערער קשרו קשר לגנוב את הטרקטורים, אשר הורשע על סמך הודאתו בעבירה של שיבוש מהלכי משפט שעה שמסר במהלך חקירתו, כי רכש ארגז משמשים שנמצא ברכב בנתניה, וכי במהלך ליל הגניבה ישן בביתו בטייבה, כל זאת במטרה להכשיל את החקירה הפלילית. עינאד נדון ביום 8.10.07 למאסר בפועל למשך 8 חודשים, מאסר על תנאי 8 חודשים למשך 3 שנים וקנס בסך 2,500 ש"ח.
9. עוד יצוין, כי בטרם נגזר דינו של המערער, הובא עניינו של המערער בפני שרות המבחן, אשר הגיש תסקיר בעניינו של המערער.
בתסקיר זה, נמנע שרות המבחן מהמלצה טיפולית כלשהי ואף קבע בו, כי המערער אינו מודע למצבו המורכב ולעומק מעורבותו בפלילים וכי המערער אינו מגלה הבנה מספקת להתנהגותו הפוגעת.
נימוקי המערער
10. העונש שהושת עליו הינו חמור, מבלי שבית המשפט קמא נתן דעתו הן לנסיבות ביצוע העבירות והן לנסיבותיו האישיות של המערער, אשר בהיותו קטין, הוריו התגרשו והוא נשאר להתגורר עם אמו.
11. בית המשפט קמא, לא נתן דעתו, במידה מספקת, כך לטענת המערער, לעובדה שהמערער הודה במיוחס לו, ובכך גרם לחסכון ניכר בזמן שיפוטי.
12. עוד טוען המערער, כי טעה בית המשפט קמא עת קבע שהמערער היה הגורם הדומיננטי בביצוע העבירות, וזאת שעה שמדובר במערער, שהיה אז בן פחות מ- 20 שנה, והיה הצעיר מבין 4 השותפים אשר הורשעו באותה פרשה.
13. המערער מוסיף וטוען, כי השוואת עונשו של מערער זה לעונשים של כל השותפים האחרים בפרשה, מראה, כי בית משפט זה, החמיר יתר על המידה בעונשו של זה, לעומת עונשם של האחרים, הגם, שגם לחלקם עבר פלילי, אשר בחלקן, אף מכביד יותר מעברו של הפלילי של המערער.